בניהו לוגסי

"אני | עיר"

בעולם בו הכל משוכפל וזהה, האם יש מקום לאדם במרחב העירוני?

מנחה: אדר' אודי מנדלסון

מאז הרנסאנס בו המבנה העירוני הגיע לשיא, החלה העיר המסורתית להתפרק במשך מאות השנים.  המוסדות שייצגו את הערכים המרכזיים בחברה, איבדו מערכם( הכנסיה, הארמון, השוק). כשאבני יסוד אלו פורקו, המבנה כולו התערער. בנוסף פריצת החומה שהקיפה כל עיר והגדירה גם את גבולותיה גרמה לכך שהעיר החלה להתפשט החוצה והיא הולכת ונפרמת ככל שהיא מתרחקת מהמרכז. 

על כל אלו נוספה המהפכה התעשייתית. השכפול והשעתוק החלו להיות נפוצים עד למצב שבו גם הבניין מגורים והמרחב הציבורי אינם אלא אוסף של פעולת העתק הדבק.בישראל הגענו למצב של שכונות שלימות שמורכבות משכפול של בניין אחד. מרחבים ציבוריים חזרתים ודלים שאין בהם לא זהות מקומית ולא יוצרים תחושה של הזדהות אישית. בנייני המגורים צפים בתוך שטחים ריקים ואינם יוצרים דופן הנותנים תחושה של מקום.
אנו כבני אדם לעומת זאת מובדלים באופן אינסופי (כל אחד בדרכו). אז כיצד יכול להיות שאנו ייחודים בכל כך הרבה פרמטרים אבל כולנו חיים באותה מבנה של דירה, עם אותן חלונות ואותה המרפסת? האדם הוא כל כך צבעוני בכל אספקט בחיים שלו, אך כשזה מגיע למקום שלו במרחב העירוני כולנו אפורים.
האם נגזר גורלנו להיות מחוקים במרחב? נטולי מקום ושייכות דווקא היכן שאנו גרים?

הפרויקט

שאלת הפרוייקט

רעיון הפרוייקט

תוכנית לדוגמא

סיטואציה במבנה

סיטואציה במבנה

סיטואציה במבנה

עיקרון שילוב מבנה ציבור

חתך

תוכנית קרקע שכונתית

חתך שכונתי

סיטואציה מרחבית

סיטואציה במרחב

חתך

סרטון הגשה