דור גלזנר

InsideOut | על בית, פתח ואירוח בעיר

"Isn't the exterior an old intimacy lost in the shadow of memory?”​ — Gaston Bachelard // LA POETIQUE DE L'ESPACE

מנחה: אדר' אודי מנדלסון

על הפרויקט:

הפרויקט החל במחקר מושג בית הכנסת, מחקר ממנו חולצו שתי תובנות עיקריות:

1) כמו בתפילה, ציבוריות אותנטית מתקיימת רק כאשר יש פניה לעבר חוץ איתו מעוניינים לבוא ביחס.

2) ביקורת על עזרת הנשים, בהיותה מנתקת פלח שלם מן הציבור ממערכת היחסים הישירה עם החוץ – אלוהים.

את התובנות הללו הפרויקט החיל על העיר תל אביב, ושאל עם איזה חוץ תל אביב מעוניינת לבוא במערכת יחסים והיכן נמצאת עזרת הנשים העירונית שלה. הפרויקט הסיק כי העיר מעוניינת ליצור מערכת יחסים עם הים, וכי כל מרחב ציבורי שבה יונק ושואב את תוקפו מהחוץ המוחלט הזה. אך כי במציאות, העיר לא מגיעה לפורקנה בהיותה חסומה מגישה ישירה אל הים.

זוהו שני מרחבים שהם "עזרת נשים עירונית"- מרחבים שיש בהם בקע פנימי במערכת היחסים שלהם עם החוץ אתו הם מנהלים, או רוצים לנהל דיאלוג:

כיכר רבין וכיכר אתרים.
כיכר רבין כמנסה לנהל מערכת יחסים עם חוץ שהוא ריבון פוליטי, וכיכר אתרים כמנסה לקיים מערכת יחסים עם החוץ המוחלט. נטען כי שני מרחבים אלו תלויים זה בזה בקיומן של שתי מערכות עירוניות: ביתיות אינטימית שיש בה משום טקסיות מחד –"האירוח הפוליטי" של כיכר רבין; והתפוררות העירוניות מכל כלליה מאידך- "האירוח האתי" בכיכר אתרים.

הפרויקט ניסה ליצור לאורך כל ציר כיכר רבין – שדרות בן גוריון – כיכר אתרים, חללים המנכיחים את הדיאלקטיקה בין שתי מערכות אלו. זאת באמצעות ערעור על תפקידי "האורח" ו"המארח" בכל אחד מהם, ובכך לפתוח בין הקצוות עורק של חיות עירונית- ציבורית. הבינוי המייצג ביתיות אופיין באלמנטים של קירות עבים מבטון היוצרים חדרים עירוניים אינטימיים, והבינוי המייצג יחס עם החוץ אופיין בבניה קלה העולה מקירות הבטון ויוצרת מרפסות ציבוריות.

 

הפרויקט