רוני נרמינה שמאילוב

"זהות מקומית במרחב התפר- היליד, הנווד והגולה"

מנחה: אדר' אודי מנדלסון

בשלב הראשון של המחקר עסקתי בניסיון לפרש תופעות חברתיות שמתקיימות בארץ, מתוך הפרשנות שלי חילצתי שלושה מושגים תרבותיים שבעיניי מרכיבים את החברה הישראלית, שלושת המושגים הם גלות, נוודות וילידות. אמנם מהותם בבסיסם שונה אך קיים קשר עמוק בין שלושתם. בפרויקט הגמר שלושת המושגים האלו הם אמיתות עבורי, דרכם אנסח מרחב של מקומיות.

בחרתי ללמוד ולחקור שתי חברות-אוכלוסיות דומיננטיות בעיר ירושלים שמקיימות את שלושת האמיתות שהגדרתי בפרויקט. האוכלוסייה החרדית והאוכלוסייה הערבית, פאתי שכונת באב אל זהרא ופאתי שכונת מאה שערים. זיהיתי שהחברה הערבית במידה מסוימת מתקיימת ומתנהלת על פי שלושת האמיתות, כך גם החברה החרדית במידה אחרת מקיימת את שלושת האמיתות, אוכלוסייה שמתיימרת להיות ילידה אך מצד שני בשורש שלה גולה מצד שלישי במצב מסוים האוכלוסייה הזו היא הנוודת במרחב.                        במהלך מלחמת העצמאות חולקה ירושלים ל-2 באמצעות שני קווי גבול ששורטטו ע”י מלך ירדן ומפקד הכוח היהודי. קווים אלו הגדירו את הפסקת האש בין הצדדים. אזורי ההפקר הם האזורים בין שני קווי הגבול- הקו העירוני שהגדיר את מזרח ירושלים ואת מערב ירושלים. לאורך השנים התרחשו באזורי ההפקר תקריות קשות, אירועי נפגעים והרוגים, המקום היווה פצע עירוני, עמדות בטון וגדרות תיל מוקמו על קווי הגבול, חלונות בתים נאטמו ורסיסי קרבות השאירו חותמם ע”ג חזיתות בניינים. שתי השכונות שאני מתמקדת בהם מהוות דופן עבור מרחב התפר ודופן עבור הזיכרון בעיר.

בירושלים יש מצב של ריק ופער, מרחב התפר מבטא את הפער במרחב, פער בזמן, פער בזיכרון ואת הקונפליקט. אני מאמינה שדרך ההנכחה של שלושת האמיתות במרחב התפר אפשר לממש את המורכבות והתכונות של כל אחת מהחברות ובכך ליצור איזשהי מקומיות שהיא חד פעמית וחד מקומית. מטרת הפרויקט והמעשה האדריכלי אינו שבירת המרחק אלא הנכחת מרחב התפר.

הפרויקט

ניתוח תופעות חברתיות

ילידות

ניתוח מצב קיים

בחירת אזור התערבות

תוכנית 1_500

חתך ילידות

חתך גלות

חתך נוודות

תכנון

תכנית 1_250

חתך מקומי

חתך מקומי

חתך מקומי