אוריאל הדר

"חסד"

מנחה: אדר' אודי מנדלסון

מהו חסד עבור העיר ? איך עושים חסד עם עיר?

עוד מימי התנ"ך העיר יפו המשמשת כעיר גבול וממוקמת בנק' מחבר בין הצירים ההיסטוריים והחיבור אל הים. יפו שימשה במשך שנים רבות כנקודת מעבר ועגינה, כנקודת מפלט ומסתור, כעיר מארחת שהתנועה מהפנים אל החוץ ומהחוץ אל הפנים שגורות בה.

אך למעשה, בעוד אורחיה של העיר נהנו מיופייה מיקומה האסטרטגי והמרכזי  וקרבתה אל מרכזי המסחר והפרדסנות יפו  נותרה ללא כלום. את הנמל שכחו, עקבות הדרכים הוחלפו ברכבות ותחנה מרכזית בתל אביב והתוואי הקדום נרמס והוחלף בגנים שוממים. כך נותרה יפו עד היום כעיר ששכחה להיות. לעיר שהפכה לתנועה חד כיוונית אל החוץ ואיבדה את זהותה.

יפו מאופיינת כעיר סף, שהיא גבול המקיים בו זמנית מצב גבול תרבותי חברתי, מצב גבול פיזי עם ערים שכנות וגבול נוסף עם הים מהעבר השני .ובעצם מקיימת כמה מצבי גבול בו זמנית .

הפרוייקט מכוון לשאול את שאלת העיר במצב הגבול  המורכב והעשיר דרך חידוש התפקוד של העיר כעיר סף מארחת, כעיר גבול וכל זאת דרך שאלת החסד. החסד שבגבול מתקיים דרך מושג האירוח, הסף. דרך שאלת הסף כל זר הופך את המארח לאורח בפני עצמו. העיסוק בקונפליקט שנוצר דרך מצב הביניים הנ"ל יוצר  מצב עירוני חדש שמנכיח את אותו רגע עדין שבו מתחלף בו זמנית החסד של העיר כלפי האורח ושל האורח כלפי העיר.

בתוך התנועה פנימה והחוצה נוצר מצב חדש, שלישי, המצב החדש בין התנועה של הפנים החוצה ובין התנועה מהחוץ אל הפנים מחזיר את העיר לזהותה החדשה- ישנה ומעניק לעולם את המצב החדש הייחודי לה.

העיר יפו שנרמסה בהיותה סף-מעבר, מבינה ממבט בוגר שעל מנת לאפשר את מצב החסד למרות המורכבות שמתלווה לו חייב להיווצר מצב חדש. הפרויקט מכוון ליצירת אדריכלות שכל הזמן מנכיחה את הקונפליקט הנ"ל ולכן גם מאפשרת ומזמינה את המצב ביניים , הרגע שבין הרמיסה של האורח לחסד שהוא מביא. בין לבין ובו זמנית . מצב שכמעט מזמינים פנימה אבל לא . ומתוך כך נוצר הדימוי החדש של העיר כאשר האחר המגיע מן הים אל הצוק עם כל החסד והאיום.
החללים על הצוק ובתוכו מתהווים מהבו זמניות של החוץ והעיר שמזמינה דרך הסף נחשפת כלפי הזר.

הפרויקט