אריאל רסקין

מחזור חללים

שנה ג'

מנחה: אדר' לואיס סוקולובסקי

על הפרויקט

בת ים היא עיר ללא משמעות היסטורית, המתחם שתכננתי יהווה טבור חדש ותוסס לעיר שימנע את בריחת האוכלוסייה לכיוון יפו. הצורניות של המתחם והמרווח שהיא יוצרת, אשר מזכירה צורה של סימן מחזור, יוצרת ציר כניסה חדש לעיר.

התייחסתי לנושא המחזור במספר אופנים – מחזור של חומרים זמינים כמו עץ (חומר מרכזי בפרויקט) בצמוד למחזור חללים – איך לחלל אחד יכולים להיות כמה פנים, כמו חנייה שתתפקד גם כאולם קונצרטים, ומחזור אקולוגי – שימוש חוזר במים או שימוש ברוח הצפונית לטובת ייעול הפרויקט.

הפרויקט מגדיר מחדש את המונחים "מוזיאון" ו"חלל תצוגה" תוך מחזור של החללים והפיכתם להיברידיים. ישנו עירוב שימושים בבניין שבא לידי ביטוי לדוגמא בבית מלון או בר דינמיים שמשמשים גם כחללי תצוגה ומספקים את כלל הצרכים בשעות היום והלילה.

לפרויקט ישנה השפעה רבה גם על המרקם האורבאני – התרחבות מחזור החללים לעיר לאזורי שפ"פים (שטחים פרטיים פתוחים). הצבת קיר באזור פתוח יכול לשמש לצרכים שונים כמו ספסל, ספרייה עירונית, הצגת מיצג בציבור וכו'… ובכך להפיח חיים בנקודות מתות בעיר שאינן שמישות.

בקומת הקרקע נוצר מעין מבוך על ידי שימוש בעמודי עץ (חומרים הניתנים למחזור). המבוך מושך את האנשים להיכנס פנימה בין עמודי העץ לזרם תנועה בשלושה צירים סיבובים שונים. ישנו משחק בין הפנים לחוץ והתחושות שהחללים מעניקים לנו, העמודים מטשטשים את התחושה של הכניסה מהחוץ לפנים.

הפרוייקט יוצר גבולות מגרש חדשים אשר ביכולתם לעבוד בשני מצבים – של חיבור נכון עם המגרשים השכנים וכן גם עמידה עצמאית של המגרש לבדו.

ישנה התייחסות מרבית לנושא האקולוגי – זרימת רוחות בצירים שונים וחסימתם במקומות מסוימים על ידי קירות, צמחייה או עמודים ובו בזמן כניסה של הרוח למתחם במקומות אחרים וצינונו על ידי המים. במקרה הזה, הצוק בבית ים משמש כקיר לרוח הצפונית.

הפרויקט

פנים

חתכים

חזיתות

הדמיה

הדמיה