לינוי אבוטבול

הדרך בסמטה- סטודיו ארכיטקטוני א'

שנה א'

מנחה: ד"ר עדנה לנגנטל

אודות הפרויקט

התופעה בה דנו במהלך הסמסטר היא תופעת הדרך. הדרך אותה חקרתי היא "הדרך בסמטה". הפגשתי בין תופעת המגורים לבין תופעת הסמטאיות ודרכן יצרתי מקומות המאפשרים התכנסות והתדיינות לעוברים. הסמטאות אשר נמצאות בתוך הבתים- ממוקמות בפאתי העיר ומזמינות את החיצוניים לעבור דרכן, לחוות מהן, ובאמצעותן להגיע לכיכר מרכזית בעיר הנמצאת לצד מגורים נוספים. הסמטה נותנת מקצב לעיר ומחלקת אותה מבלי לפגוע בה.

מפתני הבתים אשר מהווים עבורנו מקום דו משמעי, המגדיר את הפנים ומפריד אותו מהחוץ אך גם מאפשר את התנועה לפנים וחוץ הבית, כאן מתנהל באופן שונה- הגבול הציבורי הוא אינו ברור ואף מטושטש והוא "זולג" פנימה אל תוך הבית מתוך רצון של התושבים לארח ולתת חלק ממשכנם למען עוברי האורח.

"הדלת היא הפתיחה של הגבול, כלומר, של חלל ההשתכנות. פיסת מקום נוצרה והופרדה מכל שאר העולם. הדלת סוגרת את החלל הפנימי בפני מה שיש בחוץ, אך באותו הזמן היא נפתחת אל החוץ. דלתות סגורות מעידות על פתיחות עקרונית. לפיכך, הדלת היא מקום דו משמעי, המגדיר את הפנים ומפריד אותו מהחוץ, מבדיל בין הפנימי לחיצוני, בין התכנסות למרחב הפרטי לבין יציאה למרחב האחר, המרחב הציבורי, אך גם מאפשר את התנועה מהפנים אל החוץ. הדלת היא בלי סבל יותר מאשר גבול בין החלל הפנימי לבין העולם החיצוני."  על הסף- בגבולה של היבדלות מרחבית. ד"ר עדנה לנגנטל.

התנועה פנימה אוספת, כלומר, מפלס הקרקע הינו הסמטה ועם הכניסה לבית ככל שהחלל רוצה יותר בפרטיותו הוא מתכנס פנימה יחס עם גובה המפלסים בצורה גלית.

הבית כולו מופנה ומתארגן סביב הסמטה ומתקיים בזכות הסמטה.

המשרביות והפתחים בדפנות הסמטה שהן החזיתות הפנימיות של הבית- מזינות אותו באור וגם מביעות תוכן פנימי ורעיוני. דרך הגנים שנוצרת ע"י צמד בתים מאפשרת לתושבי הבתים מקום משלהם כאשר מעליהם הסמטה מהדהדת.

הפרויקט